דברי הקדמה:  יותם דוד ציטר, מנהל בוועדה האמנותית, פסטיבל אפוס

אוהבי מוסיקה וחובבי קולנוע – זה סרט בשבילכם: שילוב יוצא דופן של יצירה קולנועית מרשימה עם אחת היצירות המוסיקליות הגדולות של המאה העשרים – בלי לגעת ביצירה עצמה. רקוויאם המלחמה מאת בנג'מין בריטן מושמע כאן במלואו בהקלטה היסטורית שעליה ניצח המלחין עצמו, ועם תרגום חדש מאת עידו ריקלין וישראל אובל, שעה שמול עינינו מוקרנים קטעים תיעודיים מטרידים מכמה מלחמות לצד דימויים חזותיים, פרי מוחו ודמיונו המבריק של הבמאי דרק  ג'רמן. יש גם שחקנים, אבל קולותיהם לא נשמעים בסרט – רק היצירה עצמה – חוץ מלורנס אוליבייה המופיע בפתיחה כחייל זקן וקורא את אחד משיריו של וילפרד אוון, שעליהם מבוסס רקוויאם המלחמה.

אוון – משורר, חייל וקצין מצטיין – נהרג שבוע לפני שהסתיימה מלחמת העולם הראשונה, אחרי שהחלים מפציעה והתעקש לחזור לשדה הקרב. הוא היה בן 25. שירתו העוסקת באימי המלחמה שימשה את המלחין בריטן כבסיס ליצירה האנטי-מלחמתית הזאת. בריטן עצמו היה פציפיסט, גלה לכמה שנים מאנגליה בתקופת מלחמת העולם השנייה, וכשחזר הוכר כסרבן מטעמי מצפון. את רקוויאם המלחמה השלים בשנת 1962.

ג'רמן יצר את הסרט כשהוא מתבסס בין היתר על זיכרונות ילדותו עת ששהה כילד בבית חולים צבאי בזמן מלחמת העולם השנייה, והיה עד לפציעות הקשות של החיילים הבריטיים שאושפזו במקום. זהו הסרט הראשון שיצר ג'רמן לאחר שנודע לו כי חלה באיידס, ממנו הלך לעולמו כעבור חמש שנים. זוהי אחת מהיצירות היפות, הכואבות והמוקפדות שיצר.

לתשומת לבכם: הסרט מכיל קטעים שעלולים להיות מטרידים עבור חלק מהצופים