"בחזה שלי יש שני לבבות פועמים, אם לב אחד יפסיק לפעום השני גם ישתתק וימות איתו. חלק ממני פלסטינית והחלק השני ישראלית".
בכל מקום בו ראידה אדון גרה עומדות מזוודות בהיכון לכל מצב. היא מרגישה לא פה ולא שם. רק האמנות היא בית.
