דברי הקדמה: גלית לנדאו-אפשטיין, אוצרת לפרויקטים מיוחדים, מוזיאון תל אביב לאמנות

תחילה היתה התערוכה, אחריה בא הסרט: "נשים רדיקליות" היה שמה של תערוכה שהתקיימה בלוס אנג'לס בשנת 2018 והציגה את עבודותיהן המהפכניות של 120 נשים ילידות אמריקה הלטינית, שהיסטוריית האמנות פסחה עליהן. זו היתה אמנות שכולה מחאה נועזת נגד הדיכוי, האפליה וההדרה שעברו הנשים בארצותיהן בשנים 1960 עד 1985.

במאיות הסרט הזה בחרו ב-11 מתוך האמניות כדי להציג דרכן, ודרך האמנות שלהן, את מה שביקשו כל המשתתפות באותה תערוכה להשיג. היצירות שלהן מביעות בין השאר נשיות, מיניות וביקורת על החברות שבהן חיו ועל המשטרים במדינותיהן. האמנות שלהן כוללת עבודות וידאו ומיצגים, שבהם הקדימו את זמנן. לעתים קרובות הן משתמשות אפילו בגופן כנשק פוליטי. קטעי הארכיון כוללים מיצגים נועזים – בוודאי לזמנן – והראיונות איתן מוסיפים עוד רובד להבנת החדשנות, ההעזה והאומץ שהפגינו בתקופה שבה אמריקה הלטינית התאפיינה בשמרנות חברתית ובמשטרים רודניים ואכזריים. בזכות הסרט נחשפות סופסוף האמניות האמיצות עצמן וזוכות לכבוד שהן ראויות לו.

לפני או אחרי הצפייה בסרט מומלץ לבקר בתערוכות המוקדשות לאמניות יוצאות דופן בשדה היצירה המקומי: התערוכה "בלה בריזל: בין מים למים" היא תערוכה מוזיאלית מקיפה ראשונה ליצירותיה; התערוכה "מריה סאלח מחאמיד: ראחת אל־רוח (נחת הרוח)" החושפת גוף עבודות שיצרה סאלח מחאמיד במהלך חודשי המלחמה; התערוכה "רות פתיר: ארץ אם" מציגה מיצב וידאו מרובה פרקים המתעד את מסעה של האמנית רות פתיר לשימור פריון.

הביקור בתערוכות בכפוף לשעות הפתיחה של מוזיאון תל אביב לאמנות