זו לא עוד אופרה, זו לא עוד "טוסקה" – זו גירסה חדשנית, מלאה דמיון ותעוזה. מה שנראה כאן על המסך, ונראה במקור על הבמה בווינה, שונה מכל גירסה מוכרת של "טוסקה". המוסיקה, כמובן, היא אותה מוסיקה מוכרת, והמלים הן (כמעט) אותן מלים – הבמאי העז לשנות את הליברית בכמה מקומות כדי להתאים את מה שנאמר או מושר לתמונות ולמראות שהוא יצר עבור הגירסה הזאת. גם כמה מהדמויות הלא-מרכזיות באופרה נעלמו, ואחרים משמיעים את הקטעים שלהן.
הנה כמה מהשינויים שהבמאי מרטין קוזיי העז לעשות: אין כאן כנסיות או מבצרים, העלילה לא מתרחשת ברומא אלא בשטח מכוסה שלג ועליו קרוואן ישן ועץ שעליו תלויה, בין השאר, גופה קצוצת איברים. אין תלבושות של פעם, ובאחת הסצנות הזמרת מופיעה כשהיא לבושה במחוך בלבד. העלילה היא אותה עלילה שיש בה רצח, עינויים, בוגדנות ותאווה, אבל כל זה נראה לפתע קרוב, מציאותי ומפחיד יותר, עם קריצה לזמננו ואולי לחשש מדיקטטורים אכזריים ומושחתים. בסופה של האופרה, טוסקה לא מתאבדת בקפיצה ממרומי המבצר – אחת הדמויות מופיעה במפתיע עם אקדח ויורה בה למוות. אבל המוסיקה הנפלאה והזמרות והזמרים המצויינים – אלה עדיין "טוסקה" המוכרת והאהובה.
מוקדש למיכאל אייזנשטדט ז"ל, שרבים הכירו כ"מר אופרה"
טריילר
בחירת מושבים
אחרי הסרט
