דברי הקדמה (17.4): יואב דוד, אדריכל העיר תל אביב-יפו

חצי מאוכלוסיית העולם חיה בערים, והמגמה מראה שכולם נוהרים לשם, אל המרכזים האורבניים. אלה, מתברר, לא ממש נועדו לבני אדם, וכך יצא הארכיטקט הדני יאן גל עם צוותו להבין כיצד נעשו טעויות רבות כל כך בבניית ערים וכיצד ניתן לכבוש את הערים מידי המכוניות ולהחזירן להולכי רגל ומדוושים.

גל הפך את החשיבה המחודשת על המרחב האורבני למשימת חייו. אנשים זקוקים לאנשים, מסבירים בסרט שלל ארכיטקטים שלכולם מהווה גל השראה, ומבקשים להזכיר שבמקור חיינו בשבטים וחמולות. בני האדם עדיין זקוקים אלה לאלה, אבל רוב המרחבים האורבניים מעודדים חיים בבידוד. האם יש סיכוי לשנות את הטעות היסודית הזאת? מניו-זילנד ועד בנגלדש נעשים ניסיונות, והסרט יוצא לבדוק אותם בעוד הצופה מוצא עצמו בפנטזיה נהדרת על מרחב המחייה האידיאלי.