עד שמת בגיל 28 הספיק אגון שילה לצייר יותר מ-3,000 יצירות: ציורים ורישומים, דיוקנאות עצמיים והרבה עירום נשי בוטה. הוא היה האמן המהפכן של תחילת המאה ה-20: מקורי, חדשן ונועז באמנות וגם באורח חייו.

שילה לא רק צייר: הוא גם כתב שירה ופרוזה, ואלה – לצד ציוריו – משמשים את יוצרי הסרט כדי לשקף את דמותו של האמן הגדול עצמו. הסרט מציג את סיפור חייו תוך יצירת מעין דיוקן פסיכולוגי של האמן המחפש את דרכו, כשהוא מתמקד בעיקר ביחסיו המורכבים של שילה עם הנשים בחייו. ברקע לדברים נמצא תהליך ההתפוררות של האימפריה האוסטרו-הונגרית, שבה נולד וחי שילה, ובה גם מת. הוא, אשתו והתינוק שעוד לא נולד נספו במגיפת השפעת הספרדית שהפילה מיליוני קורבנות באירופה עם תום מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1918.

לפני או אחרי הצפייה בסרט מומלץ לבקר בתערוכה ״שנת אפס״ (אוצרת: נועה רוזנברג) בדומה לסרט, המתבונן ביצירתו של אגון שילה על רקע הטלטלות התרבותיות והפוליטיות של אירופה בראשית המאה ה־20, גם התערוכה ״שנת אפס״ חוזרת אל אותה תקופה סוערת שבה נוצרה האמנות המודרנית תחת איום של קריסה היסטורית. שני המקרים מצביעים על האופן שבו יצירה אמנותית נולדת מתוך רגעים של משבר עמוק ותמורות חברתיות דרמטיות.

הביקור בתערוכות בכפוף לשעות הפתיחה של מוזיאון תל אביב לאמנות