דברי הקדמה: שני קיניסו, מבקר וחוקר קולנוע, פסטיבל אפוס

"בפעם הראשונה שצפיתי במחול של פינה באוש התמלאתי ברגש שלא הצלחתי להגדיר לעצמי", סיפרה הבמאית שנטל אקרמן על מה שהוביל אותה ליצירת הסרט הזה. היא יצאה ללוות את באוש ולהקת המחול שלה במשך חמישה שבועות בסיבוב הופעות בוונציה, במילאנו ובאביניון.

זוהי קלאסיקה של תיעוד אמנות בקולנוע ומפגש בין שתיים מהאמניות הבולטות של המאה שעברה. מעבר לקטעי המחול עצמם ותיעוד ההכנות לקראת ההופעות, אקרמן קיימה שיחות מעמיקות עם באוש ועם הרקדניות והרקדנים, שאותם בחרה הכוריאוגרפית לא רק בזכות כישוריהם הפיזיים אלא גם בזכות קווי אופי מסויימים שחיפשה ברקדניה. זוויות הצילום המיוחדות והעריכה של אקרמן, לצד השיחות עם המשתתפים – כל אלה נועדו לגלות את סוד הקסם המיוחד של יצירתה של פינה באוש,  את מה שמוביל את הרקדנים/יות שלה "ומדוע היצירות של באוש נראות כמו סצנות קולנועיות" – כדברי אחד המבקרים.

הסרט מוקרן במלאת 10 שנים למותה של שנטל אקרמן.