איזו מין אמנית היא מרדית' מונק? מלחינה? זמרת? רקדנית? משוררת? גם כשהסרט יסתיים לא תהיה תשובה ברורה לשאלה הזאת. בניו יורק של שנות ה-60 היא שילבה קול, גוף, תנועה ותיאטרון לכדי אמנות טוטאלית, שברה מוסכמות וזכתה להערצה לצד ביקורת. וכשצופים בקטעי הארכיון שלה, הקול והתנועה שלה נשמעים תחילה מוזרים, אבל מהר מאוד אפשר להתהפנט מהצלילים ולהתפעל מהמנעד.

הסרט מונה עוד ועוד תרומות שלה לעולם האמנות: היא כתבה מוסיקה לסרטים (גודאר והאחים כהן השתמשו ביצירותיה), חיברה שתי אופרות, ביימה סרטים ומופעים רבים, וכפי שמספרים אמנים כמו ביורק ודיוויד ברן, השפעתה התרבותית של מונק היתה, ועדיין, עצומה. היא ניפצה את הגבולות בין האמנויות השונות ולכן נאלצה במשך שנים להיאבק במבקרים שלא הבינו אותה ואת יצירותיה. כיום כבר מוסכם על עולם האמנות שהיא אמנית רב-תחומית מהבולטות בדורה. וכפי שאמר עליה המלחין פיליפ גלאס: "מבין כולנו, היא זו שזכתה לכישרון שאין דומה לו".