דברי הקדמה: רויטל בן-אשר פרץ, אמנית ואוצרת, יועצת ראש עיריית תל אביב-יפו לאמנות
על המיזם העירוני "האוצר" ששובר את כל המוסכמות של מה שחשבנו על אשפה, קיימות ואמנות: איך הופכים את מה שנראה לרובנו כמוצרים שזמנם עבר לאמנות?
משהו קרה למעצב האופנה יואימה נקזאטו בביקורו בקניה – משהו ששינה את תפישת עולמו ואת המשך דרכו האמנותית. הוא גילה שם את הררי אשפת הבגדים שנשלחים מכל העולם ואת האסון האקולוגי שהם מביאים על אפריקה ועל העולם כולו.
הסרט מלווה את נקזאטו בסיור בקניה ובהכנות לשבוע האופנה בפאריס, ואחד ההישגים המרשימים שלו הוא הצלחתו להיכנס לראשו של מעצב-העל הצעיר ולהעביר את המהפכה התודעתית שעוברת עליו. וכל זה בענייניות ובלי דרמטיזציה מיותרת, מתוך סקרנות אמיתית העוברת גם אל הצופה.
נקזאטו מתעקש ועובר דרך חתחתים בנסיונו ליצור חומר גלם חדש לתעשיית האופנה, העשוי משרידי הבדים שהושלכו אל המזבלות הענקיות בעולם השלישי. האם יציע פתרון פרקטי לבעיית פסולת הבגדים העולמית? האם יצליח להוכיח שנכון שהאופנה חולפת, אבל אפשר למחזר את הבד עבור הטרנד הבא?
טריילר
בחירת מושבים
אחרי הסרט
