מבוסס על סיפור קצר מאת אדם ברוך. חייל עייף נדרש להוביל לכלא את האינדיאני, חייל גבוה ומאיים ממוצא הודי-קוצ’יני שאינו מרבה לדבר ואינו צפוי. הנהג שמסיע אותם הוא דווקא דברן ומלא חיים, אך מערכת היחסים בין השלושה מתפתחת לכיוונים בלתי צפויים. 

ב-1981 כתבה דליה רביקוביץ’ על הסרט: “רק לעיתים רחוקות מפנקת אותנו הטלוויזיה בסרטים כה מעולים מהפקה עצמית… הסיטואציה הכללית של בטלה וחוסר יעילות דומה במשהו לסרטי הווי צבאי אמריקאי מן התקופה שלפני מלחמת העולם… ליצור סרט שכל מגמתו היא תאווה לאנרכיה, לניפוץ מסגרות ולסיפוק נהנתנות אישית או סתם הלכי נפש לא מוגדרים, דווקא במסגרת צבאית, הוא רעיון מבריק, גם משום שהתאווה לאנרכיה לא פחות מאשר היפוכה… מייצרות ניגוד דרמטי מרתק”.