זהו סרט על איש לא קל, מלחין בן זמננו, מחונן, מוערך ויוצא דופן, שיצירותיו מנוגנות רק לעתים נדירות מחוץ לבריטניה, ויש לכך סיבה: הן קשות מאוד לנגנים ולזמרים הנקראים לבצע אותן, וגם למנצחים. קטעי ארכיון הנכללים בסרט מגלים את שיטות העבודה המגושמות והמבולגנות של טיפט, לצד יכולת מעוררת קנאה להפיח חיים של ממש במוסיקה.

לעומת זאת, להאזין למוסיקה של טיפט זה תענוג, והסרט מצליח להעביר היטב את ההתלהבות – ממש אקסטזה, שזכתה לשם “אנרגיית טיפט”; את המקוריות; ואת אהבתו למוסיקה עתיקה ועממית לצד החדשנות (באחת מיצירותיו שילב ספיריטואלס אמריקניים, בהם Go Down Moses ו-Deep River).

ומה עוד היה טיפט? פציפיסט, קומוניסט ופעיל חברתי; איש שבת זוגו התאבדה, ואחר כך גם בן הזוג שאיתו חי שנים רבות; חובב סדרות טלוויזיה מטופשות, שגם מהן שאב השראה ליצירותיו. הסרט צולם במלאת 25 שנים למותו, והוא כולל ביצוע של אחת מיצירותיו שנעשה במיוחד לצורך הסרט.