על אף פועלה ומקומה המרכזי בחזית האוונגרד של מינכן בשנות ה-20, שמה של הציירת גבריאל מונטר כמעט אינו מוכר מחוץ לחוגי האמנות. בעל כורחה היא שימשה כהערת שוליים בביוגרפיה של וסילי קנדינסקי, שהיה המורה ובן הזוג שלה במשך מספר שנים. קנדינסקי עצמו נדהם מגישתה פורצת הדרך של מונטר לשימוש בצבע, עד כדי כך שאימץ את הטכניקה שלה וזו נהפכה למזוהה דווקא עמו.
בכך מצטרפת מונטר אל הנשים הנעלמות של האמנות, שבהן מתמקדת הסדרה "הנשים שנשכחו" המוקרנת גם היא בפסטיבל אפוס השנה. הסרט שלפנינו מבקש לתקן את העוול שנגרם למונטר באמצעות התמקדות בסיפור חייה וניתוח של יצירותיה על ידי היסטוריונים של האמנות. מתוך אותן פרשנויות לחייה ולאמנותה, מונטר מצטיירת לעינינו כאמנית אקספרסיוניסטית יוצאת דופן, שהיתה אחראית לכמה מהמגמות שעיצבו את פניו של הציור המודרני והצליחה, למרות הכל, לשבור לא מעט תקרות זכוכית.
