“קאובוי של חצות” לא היה עוד סרט הוליוודי, למרות שזכה באוסקר לסרט הטוב ביותר בשנת 1969. זו היתה – כך טוען הסרט שלפנינו – נקודת מפנה. קודם כל, בדרך שבה צולמה העיר ניו יורק: בפעם הראשונה היא נראתה על המסך כמו שהיא, או לפחות חלקים ממנה, נראית במציאות: מלוכלכת, אפלה, קשה ומאיימת. הסרט הציג את אנשי השוליים של העיר, את העוני, הבעיות החברתיות והתסיסה של שנות ה-60.
כדי לאשש את התזה שלה יצרה הבמאית ננסי ברסקי סרט עשוי היטב, הכולל קטעים מצולמים לא רק מ”קאובוי של חצות” אלא גם מסרטים אחרים ומצילומים דוקומנטריים – לפני ואחרי ה”מהפכה” החזותית והתוכנית שיצרו הסרט והבמאי שלו, ג’ון שלזינגר. וכך אנו זוכים לחזות במבחר קטעי ארכיון מרתקים לצד ראיונות עם ג’ון ווייט – אחד משני גיבורי הסרט (האחר הוא דסטין הופמן) ואחרים – והכל מתוך תחושה של אהבה והערכה כלפי “קאובוי של חצות”.