בחודש מאי 2000 התראיין במאי הקולנוע מילוש פורמן בניו-יורק, ראיון שמעולם לא שודר. אחרי מותו של פורמן באפריל 2018 נערך הראיון לסרט, מלווה בתצלומים וקטעי סרטים הממחישים את מהלך הקריירה שלו, מתחילת דרכו במולדתו צ'כוסלובקיה ועד הצלחותיו האמריקאיות הגדולות. פורמן מתחיל בתיאור דרכו כסטודנט לקולנוע שזכה למורים נהדרים, כולם יוצרים שהמשטר קומוניסטי השתיק וללמד הייתה דרכם להתפרנס. השפעת הקולנוע הניאו-ריאליסטי האיטלקי והגל החדש הצרפתי – סרטים שלא הוצגו בקולנוע אך כסטודנטים הם ראו בשיעורים – התבטאה בהבנה שקולנוע יכול להביא את החיים האמיתיים במקום את הפרופגנדה האידיוטית של המשטר הקומוניסטי. פורמן קוטלג מהר מאוד כיוצר קומדיות, וככזה היה מתחת לראדאר של כולם, כי כמו שהוא מסביר, אף אחד לא התייחס אל קומדיות כבעלות אמירה משמעותית שצריך לגונן על "העם" מפניה. וזוהי רק ההתחלה, שממשיכה בסיפורים, אנקדוטות ומחשבות על מהלך הקריירה שלו. פורמן הוא איש שיחה נפלא, מספר סיפורים בחסד, והזמן הזה במחיצתו הוא שיעור מאלף ומצחיק בקולנוע של אחד היוצרים המקוריים והאנושיים שידעה אמנות זו.
