ב-1943, בלב מחנה הריכוז טרזיינשטט, כתבו ויקטור אולמן ופטר קין את האופרה “קיסר אטלנטיס”. האופרה מגוללת באבסורדיות מצמררת את סיפורו של רודן שמבקש לצאת לעוד ועוד מלחמות, אבל מלאך המוות מואס באכזריות האנושית ומחליט לשבות ממלאכתו. אולמן וקין כתבו את האופרה על ניירות שהבריחו למחנה בחירוף נפש, קיימו חזרות אבל לא זכו להציג את האופרה, מאחר שנשלחו לאושוויץ כמה שבועות לאחר החזרה הראשונה ונרצחו שם.
שנים רבות נחשבה היצירה לאבודה, אבל שרשרת של אירועים וצירופי מקרים שלא ייאמנו הביאה לגילויה בידי המלחין והמנצח קארי וודוורד. כמו בסיפור בלשי, הסרט מגולל את הנסיבות המדהימות של הגילוי המחודש. בין השאר נעזר וודוורד במדיום (שהיא עצמה גם מלחינה ופסנתרנית) שמתמחה בתקשור עם מלחינים מן העבר ומעבירה לו הנחיות שקיבלה, לדבריה, מויקטור אולמן לגבי הדרך הנכונה להציג את היצירה. האופרה הועלתה בבכורה באמסטרדם בשנת 1975, והסרט מתעד גם את העלתה המחודשת במדריד בשנת 2016.
