מהרגע הראשון ברור שמי ש"עושה" את הסרט הזה היא הגיבורה המרתקת שלו, פטרישה פילד. היא מעניינת ומצחיקה, יסודית, ומכורה לעבודתה כמעצבת אופנה כבר יותר מחמישים שנה. היא זכתה בלא מעט פרסים ועיטורים, והחנות שניהלה שנים רבות בניו יורק הפכה למוקד עלייה לרגל. רבים טוענים כי הביאה לשינוי בהרגלי הלבוש האמריקניים בזכות עיצוב בגדי הגיבורות של "סקס והעיר הגדולה" (כולם זוכרים לה איך הלבישה את שרה ג'סיקה פארקר בחצאית בלט – "טוטו").
כמה מהמשתתפים והיוצרים של "סקס והעיר הגדולה", ועוד שורה ארוכה של מפורסמות ומפורסמים שהפכו למעריצות.ים של פילד, מופיעים בסרט. אבל מעבר לכך, הבמאי מייקל סלדיץ' קיבל את רשותה של פילד לעקוב אחר עבודתה כדי להבין "איך היא עושה את זה". המעקב אחריה מוסיף עוד נדבך למה שהיה ברור מההתחלה: היא הצליחה, במידה רבה, בזכות דמותה הכובשת. ובזכותה, גם הסרט עליה כובש לבבות.
