סרט הפתיחה של הפסטיבל
המונח “מרגש” איבד הרבה מערכו בגלל שימוש-יתר בימינו, אבל כאן הוא מתאים בדיוק: זהו סרט מרגש. הרבה מזה בזכות הבימוי הרגיש (גם כאן זו בדיוק המילה המתאימה) של ססקיה בודקה, אבל בעיקר בזכות החבורה המדהימה של שחקני תיאטרון “קאמאק”, שכולם בעלי צרכים מיוחדים.
הסרט עוקב אחר ההכנות להעלאת מחזה בתיאטרון המיוחד הזה ומתמקד בעיקר בהכנות האישיות של כל אחת ואחד מהמשתתפים: זו חבורה מגובשת של שחקנים מקצועיים בעלי מוגבלויות שונות, והמצלמה קולטת את החששות, המריבות הקטנות ומחוות העידוד והאהבה שביניהם. המחזה שהם מעלים הוא אגדה צבעונית – בתוכן וגם בצורה – וזה איפשר לבמאית להביא גם אלינו, הצופים בסרט, סצנות קולנועיות צבעוניות להפליא.
וזה לא רק המחזה: לתוך הדמיון והקסם של האגדה חודרים חיי היום-יום של השחקניות והשחקנים, קשייהם ולבטיהם – ויש הרבה כאלה. הסרט מצליח להציג את אלה ללא שמץ של התנשאות ומבלי לגלוש לרגשנות או לסנטימנטליות.
