האמת, נעים לפעמים לראות סרט על צייר שלא היה עני מרוד בימי חייו ושגדולתו לא התגלתה רק אחרי מותו. הצייר הוונציאני טיציאן (טיציאנו וצ’ליו בשמו המלא) זכה להצלחה רבה עוד בימי חייו, אולי בזכות הצבעוניות הדומיננטית והראוותנות של ציוריו, ואולי לא פחות מכך בזכות יכולתו להגיע לליבותיהם – ולכיסיהם – של שועי אירופה של תקופתו. בשיאו של הרנסנס הוא גם היה לצייר הרשמי של ונציה, העיר שנראית בציוריו מושכת ומרשימה להפליא.
הוא היה חדשן, והחדשנות שלו התבטאה בין השאר בשימוש נועז בצבעים ובאור – “התפוצצות של אור” כדברי אחד ממומחי האמנות המשתתפים בסרט – שהשפיע על האמנות גם מאות שנים אחריו. אחרים המשתתפים בסרט הם אמנים בני זמננו, כמו ג’ף קונס, שמסתכלים עליו בעיניים עכשוויות. חלקים מהסרט משחזרים את דרכי העבודה והיצירה של טיציאן, אבל מה שאולי מרשים יותר מכל זו האפשרות לצפות על המסך הגדול ביצירות עוצרות הנשימה במלוא צבעוניותן ועוצמתן.
