כדי לבנות מחדש צריך להתחבר לחומר, וזהו המסע שעושה סורן פיהלמן, אדריכל דני יוצא דופן, שבוחן מחדש את הבנייה המסורתית: במקום להרוס ולבנות מחדש הוא ממחזר חומרי מבנים קיימים, פסולת תעשייתית ואלמנטים ישנים והופך אותם למבנים פונקציונליים ואסתטיים.
הסרט לוקח את הצופה ממבנים תעשייתיים ועד לתערוכות בינלאומיות – הוא מלווה את פיהלמן בבניית הביתן שלו בביאנלה בוונציה ומראה את האתגר האסתטי והאידאולוגי בשיטה שמנצלת כל חומר גלם ומוצאת את ייעודו. היופי כאן נעוץ ברגעים הצנועים: דלת הופכת לספסל, קרמיקה שבורה לרצפה. לכל חומר גלם וחומר בנייה יש סיפור מאחוריו – האופן שבו נוצרו, הצורה שבה נחתכו, השימוש שהיה בהם והמחשבה איך אפשר למצוא להם שימוש חדש ומקורי. זהו סרט מקסים, שמעניק מבט מרתק על גישה של קיימות וחיבור מחדש בין החומר לארכיטקטורה, שבה שום דבר לא נשאר כפסולת.
