זהו סיפורה של מירל לדרמן יוקלס, יוצרת שהפכה עבודות תחזוקה, ניקיון וטיפול יומיומי לפרפורמנס אמנותי פורץ דרך, אותו כינתה “אמנות התחזוקה”. פרוייקט חייה הגדול התרחש דווקא במחלקת התברואה של ניו יורק, שם פגשה אלפי עובדי ניקיון, לחצה את ידם של יותר מ־8,000 מהם, תיעדה את המפגשים כאמנות חיה ומרגשת וקיבלה את התואר הרשמי "אמנית הבית של מחלקת התברואה של ניו יורק". בהמשך היא  תרקיד משאיות זבל וטרקטורים, תנקה חללים מוזיאליים ותציג את עבודותיה במוזיאונים ובפסטיבלים ברחבי העולם. 

עם שפה חזותית שובבה, קסם אישי וכנות שעוברים היטב בסרט הסוחף הזה, יוקלס הראתה איך פרפורמנס אמנותי יכול להחזיר את האנושיות למקצועות ולעובדים שהיו שקופים ומובנים מאליהם.