רוג׳יר בן 52 והוא עוד לא מצא את עצמו. הסירה שקנה נרקבה, הבית שוקע, את העבודה הוא עזב, ומה הלאה? הוא חשב שבגיל הזה כבר יגשים את עצמו, הוא מספר בקריינות שבה הוא מלווה את הסרט מלא ההומור שעשה על עצמו. אם כך, הוא מחליט, הוא יחזור לחלום הילדות שלו מגיל תשע: לבנות אורגן כוסות ולהפוך לנגן מפורסם. האם זה מה שרצה להשיג? האם זו באמת המוסיקה או אולי הוא בכלל חיפש הכרה? או אהבה?